שבת בבית הרפואה

שבת היא מלזעוק - ורפואה קרובה לבוא

אם היו שואלים אתכם על איזה חלק בחופשה הבאה שלכם לתאילנד הייתם מוותרים, כנראה שרובכם הייתם עונים "על הטיסה, כמובן", כי בינינו, מי אוהב לשבת מרותק לכיסא, די צפוף ברוב המקרים, במשך 11 שעות?
אז חלקכם ייקח כדור שינה, חלק יצלול לתוך ספר טוב וחלק יצפה בסרט בשפה זרה, או כל דבר אחר שאפשר לעשות כדי להפיג את השיעמום. אבל המקרה של מוטי וסיגל רפפורט (שמות בדויים, אנשים אמיתיים) מורכב יותר במעט.

לזוג המקסים ילד מקסים אף יותר, אורי בן 8, ילד מיוחד, ככה נהוג לקרוא לזה אבל אם נרצה לדייק "בעל צרכים מיוחדים".
השגרה היומית עם ילד מיוחד היא אינה רגילה, ודאי כשרוצים לצאת לחופשה, בטח כזאת עם זמני טיסה ארוכים, אבל אורי כל כך רצה לטוס לתאילנד, התאמץ והשתפר וכל רופאיו הפארא רפואיים המליצו להורים ללכת על זה, כך שהם החליטו לעשות הכול על מנת שהחופשה תצא לפועל וכך לבסוף סגרה המשפחה חופשה לתאילנד למשך 7 ימים.

לצורך ההשוואה, נסיעה לבדיקות שגרתיות בקופת החולים, בת 10-15 דק' היא סוג של מלחמה, אז טיסה בת 11 שעות? אפילו לא בחלום. אז מה עושים? מסתבר שניתן לקחת טיסה מירדן שחולפת מעל מדינות אויב (לכן חברות ישראליות לא יכולות לטוס בדרך זו) ובכך זמן הטיסה מקוצר ל- 7 שעות, גם לא פשוט, אבל כמובן עדיף, כל מה שאפשר בכדי להקל על אורי.

אז הגיע יום הטיסה, מוכנים ונרגשים יצאו לדרך בת חצי שעה לירדן שעברה בשלום, כמוה גם הטיסה לתאילנד, אשר מוססה את כל החששות המוקדמים.

אבל אז התחילה הסאגה…

כמו כל מי שיורד מטיסה, ניגשו מוטי וסיגל אל המסוע לאסוף את מזוודותיהם, אלא שאלה אינן נמצאו. נכון, זה לא נעים אבל אנחנו יודעים שזה קורה, אולם כשמדובר לא רק בבגדים ומוצרי טיפוח, אלא בתרופות שהובאו בכמות קצובה לאורי המתוק.. המצב הופך להיות הרבה יותר גרוע מ"לא נעים".

אובדי עצות החליטה המשפחה ללון במלון סמוך לשדה התעופה, שפנתה למי שרק אפשר, לעובדים בדלפק, לנציגים בטלפון וכמובן במייל, אך המזוודות לא נמצאו. בינתיים הציעו להם להמשיך לעיר הואהין כמתוכנן ולמברה הצער כעבור יום וחצי הודיעה להם החברה הירדנית שהמזוודות לא נמצאו והם יפוצו על כך, ומה יהיה על אורי המתוק שנותר ללא תרופות?

המשפחה נסעה לבית החולים שבעיר כדי למצוא לבנם את התרופה המיוחלת, אך לדברי הרופא המקומי אין בבית החולים את התרופה המבוקשת, "עליכם לנסוע לבית החולים בבנגקוק, שם תוכלו למצוא את התרופה", יום שישי בצהריים, מחצית מהחופשה חלפה ברגשות מעורבים, נסיעה של 3 שעות לכל צד, בסך הכול רצתה המשפחה מעט הפוגה מהשגרתם שממילא אינה פשוטה, מה יעשו עכשיו?

בדרך לא דרך השיגה המשפחה את הטלפון של הרב נחמיה מבית חב"ד בנגקוק, עצובים ועל סף ייאוש סיפרו לו את כל השתלשלות האירועים, ובדיוק שכבר חשבו שאין ברירה ויצטרכו לנסוע לבנגקוק כדי למצוא את התרופה ולוותר על חופשתם, החלו לראות את האור בקצה המערה כאשר הורה להם הרב נחמיה להישאר בהואהין ולהמשיך בשגרת החופשה.

מיד נסע הרב לבית הרפואה, כך הוא מכנה את בית החולים, ולאחר משא ומתן ממושך עם הרופאה המוסמכת שלווה בקשיים רבים הצליח להשיג את התרופה המיוחלת. אם חשבתם שהרב נחמיה יסתפק בלהשיג את התרופה ולשלוח אותה, כנראה שעדיין לא פגשתם אותו, כמובן שעל המונית עם התרופה הוסיף הרב גם יין, חלות ומיני מטעמים לשבת קודש.

ממש לפני כניסת השבת הגיעה המונית לפתח המלון בו שהתה המשפחה, אי אפשר לתאר במילים את האושר בעיניהם כשנהג המונית הביא לידיהם את התרופה המבוקשת וכמובן את כל הטוב ששלח להם הרב נחמיה.

המשפחה המקסימה שלנו קיבלה את השבת עם נרות, חלות ויין, מיני מטעמים וחיוכים מפה לאוזן, מאושרים ומודים על כך שהזדמנו להם אנשים טובים באמצע הדרך.

איך הייתה שבת? נהניתם?
יש לכם סיפור מיוחד מחוויה בתאילנד? נשמח אם תספרו לנו במייל - office@chabadthailand.co.il

כתוב את הכותרת כאן

WhatsApp chat

אז אתם באים לשבת?
כמה אתם?